מדרגה 2: שלב ה"שיקוף" (עולם הרגש) מנעול חובה

מדרגה 2: שלב ה"שיקופים" המלקודת (עולם הרגש): את לא פגומה, את פשוט מנסה "לקנות" את התיקון במאמץ

אחרי שהנחת את כלי הנשק של השליטה וחזרת פנימה, את פוגשת את המנעול הבא: החובה. 

זהו המצב שבו את כבר מבינה שהמציאות משקפת לך משהו, אבל את הופכת את הריפוי לעבודת פרך. את פועלת מתוך אמונה פנימית שאם רק תעבדי קשה מספיק על המידות שלך, אם רק תהיי "מושלמת" או "מתוקנת" – המציאות תשנה את האחר.וכך המציאות שלך תשתנה. וכאן המלקודת

 המנעול: חובה (המאמץ האינסופי). מה אלוהים אומר על זה? הבורא אומר לך: "רחמנא ליבא בעי" (אלוהים רוצה את הלב). הוא לא ברא אותך כדי שתהיי "מכונת תיקון" מותשת. החוק הרוחני של החובה נועד במקור כדי לתת לנו מבנה ומשמעת, אבל כשהוא לא מתוקן, הוא הופך לדין עצמי קשה שחונק את הלב.

 הגימטריה: שיקוף = 596. בגימטריה קטנה (5+9+6) = 20. ו-20 הוא המספר של האות כ' – המייצגת את הכלי. אלוהים מרמז לך: השיקוף לא בא להגיד לך מה "חובתך" לתקן במאמץ, אלא להראות לך איפה הכלי שלך (הנפש שלך) עדיין סגור ונוקשה.

איפה את נתקעת? את נתקעת בשיקופים אינסופיים. את מנתחת כל טריגר, מאשימה את עצמך ש"עוד לא הבנת את השיעור", ונשארת בלופ של ניסיון לרצות את אלוהים או את העולם דרך עבודה רוחנית מאמצת. את חושבת שאם תהיי "בסדר", המציאות תהיה "בסדר".

 התוצאה: תשישות נפשית ורצון שה"שיעור" כבר ייגמר. את "עובדת על עצמך" אבל לא מרפאה את הלב, כי את עדיין פועלת מתוך פחד (מנעול החובה) ולא מתוך אהבה.

 התיקון: מחובה לרצון ובחירה.במדרגה הזו, המטרה היא להפוך את החובה לבחירה.

 חובה: "אני חייבת להשתנות כדי שהמציאות תשתפר" (עסקה עם אלוהים).  

  בחירה: "אני רוצה להתרפא כדי לחיות באמת שלי, בלי קשר לתוצאה בחוץ".

 המפתח (חמלה): לשחרר את ה"צריך". להבין שהשיקוף הוא הזמנה למפגש רך עם עצמך, לא כתב אישום.